לוחות זמנים לימי צוות אשלים: משאבי שדה 17-18/7/2013

יום ד' 17.7

09.30 – 09.45  בוקר קפה בכפר הנוער קדמה

09.45 – 10.10  הכרות עם כפר הנוער:

מנהל הכפר ואנשי צוות כפר הנוער קדמה

התייחסות – ד"ר רמי סולימני, מנכ"ל אשלים

10.10 – 11.10  רב שיח משותף לשני הצוותים:

שינוי, שימור ופיתוח המשאב האנושי בהנחיית אדי גטלובסקי, מנהל הכפר

תחושת שייכות של החניכים ועובדים והשפעות הדדיות – בהנחיית רועי אזולאי, מנהל התפעול של הכפר

11.10 – 11.15  הפסקה קלה

11.15 – 12.00 אתנחתא לימודית: שורשי האחריות כלפי אוכלוסיות במצבי סיכון,

ומפתחות לעבודה שעושה שינוי – איל בר-איתן

12.00 – 12.45  ארוחת צהריים

12.45 נסיעה למשאבי שדה

14.00 – 17.30  קבלת חדרים, בריכה וזמן חופשי

17.30 – 23.00  יציאה לפעילות ערב

23.00  חזרה למשאבי שדה

 

 יום ה' 18.7

 07.00 – 08.00   ארוחת בוקר

 08.00 – 08.45  הישגים ואתגרים באשלים – רמי

 08.45 – 09.00    פילנתרופיה – איטה שחר, משנה למנכ"ל

 09.00 – 10.15   "יחידת זמן": עבודה ביחידות

 10.15  – 10.45    הפסקה

10.45 – 13.15  אתנחתא לימודית: כל מה שרצית לשאול על השפעה קולקטיבית ולא הספקת לשאול,  מנחה – ענת פנסו

13.15 – 13.50      מילות סיכום

14.00 – 15.00      ארוחת צהריים

15.00                  נוסעים הביתה

מאמרים בנושא השפעה קולקטיבית: השלישיה הפותחת

about-puzzleבמהלך השבוע האחרון כתבנו על השפעה קולקטיבית מנקודות מבט שונות. שאלנו שאלות רבות ומגוונות: מה היא השפעה קולקטיבית, כיצד ניתן לזהות אותה, מה מאפיין אותה, מה התנאים להיווצרותה וכן, מי האדם המוביל אותה באמצעות ארגון שידרה יעיל ואפקטיבי.

ניסינו לחשוב יחד אתכם על התשובות האפשריות. הדיון שהתפתח בבלוג הצביע על כך שנושא ההשפעה הקולקטיבית מרתק אותנו ברמה הארגונית. בהקשר הזה, אין שום ספק שנמשיך להשתמש בפלטפורמה של הבלוג על מנת לשמר את השיח המקצועי החשוב הזה ואת תובנותיו גם בהמשך.

ועכשיו, אנחנו מציעים לכם להתעמק בשלושה מאמרים מקצועיים, שנכתבו ע"י ג'ון קאניה, מנכ"ל של ארגון FSG. מאמרים אלה נשחבים  לתוצרי ידע מכוננים לנושא של השפעה קולקטיבית, והם נגישים לקריאה במרחב המקוון:

 – Collective Impact  (מאמר ראשון בסדרה, שהתפרסם ב – Stanford Social Innovation Review, בשנת 2011)

 – Channeling Change: Making Collective Impact Work (מאמר שהתפרסם ב – Stanford Social Innovation Review, בשנת 2012)

 – Understanding the Value of Backbone Organizations in Collective Impact (מאמר שהתפרסם ב – Stanford Social Innovation Review, בשנת 2012)

נשמח לשמוע על התובנות וכיווני חשיבה  וכמובן, קריאה מהנה!

פורסם באשלים. 1 Comment »

מחוללים השפעה קולקטיבית: מיהו המוביל המנצח על ארגון שידרה?

Venezuelan-conductor-Gust-001דניאל קרני, מנהל פיתוח ידע וכתיבה, מרכז ידע ולמידה אשלים

שקט… החזרה של התזמורת הפילהרמונית הסתיימה והנגנים אורזים את כלי הנגינה ומכניסים אותם לתיקים. רחשי רקע של צחקוקים ודיבורים ממלאים את חלל האולם. המנצח, שעדיין עומד על הפודיום, לוגם לגימה גדולה מכוס המים ומנצל הזדמנות נדירה לסכם את חווייתו מהחזרה. דקות ספורות אחרי שהורה לנגנים לקום מהכיסאות שלהם, הוא פונה אליהם: "רבותיי, מחר אנחנו מתרגלים את הפרטיטורה הבאה. בינתיים התקדמנו יפה, אך אל תשכחו – חשוב מאוד שנשאר מפוקסים, מתואמים ומוכנים לאתגר, כי הולך להיות לא פשוט מול הקהל הביקורתי של מילנו…"

ההשוואה בין אתגר הובלת ארגון השידרה במסגרת השפעה קולקטיבית לבין עולם הניצוח אינה רק משחק מלים. בשני המקרים, מתבקש האדם להעמיד עצמו במרכז הבמה כשעיני שותפיו וקהל הצופים נשואות אליו בציפייה. בן רגע, הוא נדרש לשמש מודל לחיקוי המכוון לפעולה, מעניק משמעות ליצירה, ובעיקר, חש את המציאות ומקשיב לכל נגינה, אפילו אם היא מרוחקת וצדדית ביותר.

ואולם, אתגר הובלת ארגון השידרה הינו קשה וגדול יותר ממשימת הניצוח על התזמורת. מדוע? משום שבעולם של השפעה הקולקטיבית היצירה נמצאת בתהליך ההלחנה התמידי ואין רואים את אקורד הסיום שלה. במקרה הטוב ביותר, ישנה הסכמה מראש על הרכב התזמורת, על התוים ועל סוג הקומפוזיציה שהולכים לנגן ביחד.

אז איך עושים את זה נכון? מתכון בטוח להצלחה אין, וכל מה שקיים אלה שבעה קווים לדמותו של המוביל:

  • בעל חזון
  • ממוקד תוצאות
  • משתף ובונה יחסים
  • מסוגל להתאים עצמו למציאות משתנה
  • כריזמטי ובעל יכולת רתימה
  • יכולת פוליטית
  • ענו

ובחזרה למנצח שלנו. בזמן שקראתם את השורות העליונות, הוא כבר הספיק לחלום על היצירה הבאה. בעודו מזמזם לעצמו את חלקיה העיקריים בנסיעה במכוניתו, הוא חשב למה נכון להתמקד בה, איך היא מתיישבת עם הצורך והביקוש של הקהל ודמיין כיצד היא מסוגלת להוציא את המקסימום מהתזמורת הפילהרמונית שלו. אך יותר מכל דבר אחר, הוא חלם לבצע אותה בצורה מיוחדת, מהפכנית ומסוגלת לשנות את פני המציאות.

מה דעתכם,  מיהו המוביל המנצח?

פורסם באשלים. 8 Comments »

על אומץ לב, ארגוני שידרה והשפעה קולקטיבית

ciדניאל קרני, מנהל פיתוח ידע וכתיבה, מרכז ידע ולמידה אשלים

 לראשונה נתקלתי במילה backbone באחד המאמרים שקראתי על השפעה קולקטיבית, ומיד ניגשתי למילון המקוון להיעזר בשירותי התרגום שלו. הסתקרנתי… למרות שכבר הבנתי את משמעות המושג מתוך ההקשר, עניין אותי לדעת מה המילה או הביטוי העבריים שהמילון מציע לקורא התמים ברשת.

הופתעתי. הפתעתי לא נבעה ממשמעות הראשונה שהוצעה לי (עמוד שדרה), אלא בעיקר מהמשמעות הנוספת שהמילון הדגיש בשחור. אולי ניחשתם, זה אומץ לב. האם צריך אומץ לב כדי להיות ארגון שידרה קלאסי? התשובה היא פשוטה מאוד – כן, אבל זה לא מספיק.

ארגון שידרה הוא עוגן שסביבו מתלכדים כל השותפים ובעלי העניין לשם נקיטת פעולה משותפת, מחושבת ומתואמת, המסוגלת להוביל לשינוי החברתי המיוחל. בהיותו כזה, ארגון שידרה הוא תנאי הכרחי להיווצרותה של השפעה קולקטיבית (ci).

לכן, תעוזה ארגונית היא תכונה חיובית ומבורכת, אך אינה מספיקה כדי ליצור שינוי. מה שנדרש מארגון שידרה, הם מיומנויות, ידע וניסיון, המשמשים כבסיס לפעולות מקצועיות של ייזום, התווייה, סינכרון וניתוב עשייה משותפת ליצירת השפעה קולקטיבית בשדה.

לא כל ארגון המבקש להשפיע חברתית יכול וצריך לשמש כארגון שידרה. זו פריבילגיה השמורה למעטים, הניחנים כאמור ביכולות ומיומנויות ארגוניות שמאפשרות רתימה של השותפים, הובלת תהליכים והנעה ותאום בין מכלול פעולות קטנות שבכוחן לשנות את המציאות.

אז, מה עושה ארגון שידרה בפועל? הנה שש פעילויות מרכזיות הנדרשות ממנו:

  • הנחיית חזון ואסטרטגיה
  • תמיכה בפעילויות משותפות
  • הגדרת מדדים משותפים ושיטות מדידה משותפות
  • הבטחת תמיכה ציבורית
  • קידום מדיניות
  • גיוס תקציבים והקצאתם

ולא פחות חשוב מכל אלה, ארגון שידרה קלאסי אמון גם על שימור תחושת הדחיפות לפעולה. מעבר לעובדה שהוא לא נותן לעצמו ולאחרים לנוח לרגע על זרי הדפנה, ארגון שידרה פועל ללא הפסקה כדי למקד את השותפים ולהזכיר להם את חשיבות הפעולה המשותפת ואת היעד אליו הם חותרים להגיע ביחד.

אתם מכירים ארגונים כאלה? שתפו, אנחנו כאן…

פורסם באשלים. 2 Comments »

החמישיה הפותחת – על הקשר בין מכבי תל אביב להשפעה קולקטיבית

358928שלומית פסח-גלבוע, מנהלת הדרכה, מרכז ידע ולמידה אשלים

זפזופ מקרי בין ערוצי הספורט, הניב צפייה בשידור חוזר של משחק כדורסל, וגרם לי לחשוב – מה יוצר קבוצת כדורסל מנצחת? מה ההבדל בין חמישה שחקנים טובים לבין קבוצה שלוקחת אליפות? ומה הקשר של כל זה להשפעה קולקטיבית? ובכן, הבנתי שהתנאים שיוצרים קבוצת כדורסל מנצחת, הם אותם תנאים שמייצרים השפעה קולקטיבית אפקטיבית:

אג'נדה משותפת: בכדורסל זה קל – צריך לנצח מספיק משחקים כדי לזכות באליפות. במגרש החברתי, זה מורכב הרבה יותר. על השותפים להסכים על מהות הבעיה שהם רוצים לפתור ולחלוק חזון משותף לגבי השינוי המתבקש. נשמע פשוט? נסו לחשוב על סוגיה חברתית אחת בה אתם והשותפים שלכם רואים דברים עין בעין…

מערכת מדידה משותפת: גם כאן, חוקי הכדורסל פשוטים: 2 נקודות לקליעה רגילה, 3 לקליעה מרחוק, נקודה אחת עבור זריקת העונשין – וכל המרבה הרי זה משובח. ובמגרש החברתי? השותפים צריכים להסכים על מדדי התוצאה, על סוג המידע שייאסף ועל אופן האיסוף שלו. הסכמה כזו מהווה בסיס לפעילות מתואמת ולהשגת המטרה המשותפת.

פעילות מתואמת: 5 שחקנים על המגרש ומטרה אחת – לקלוע לסל. לכל אחד תפקיד מוגדר משלו: הגנה, התקפה, ריכוז משחק…ברור שרק סנכרון ותאום בין השחקנים מובילים לניצחון. כך גם במגרש החברתי – פעילות כל אחד מהשותפים בהשפעה קולקטיבית הינה מובחנת, ויחד עם זאת היא חייבת להתבצע בתיאום ולהיות חלק מתכנית פעולה כוללת ומשותפת.

תקשורת רציפה: קשר עין, סימונים, צעקות… כל אלה קורים על מגרש הכדורסל כל הזמן ויוצרים תקשורת המאפשרת תיאום מושלם. גם ב CI, נדרשת תקשורת רציפה ופתוחה בין כלל השחקנים החברתיים. תקשורת רציפה מאפשרת בניית אמון, מבטיחה התכווננות תמידית לעבר המטרה ויוצרת מוטיבציה לפעולה משותפת.

ארגון שידרה מתכלל: הקבוצה היא יותר מ- 5 שחקנים על המגרש. מועדון שלם פועל כדי לייצר את הרגע המכריע של זכיה בתואר. גם במסגרת השפעה קולקטיבית יש צורך ב-"מועדון" – ארגון שידרה (Backbone Organization). זהו ארגון נפרד מהארגונים השותפים האחרים, והוא יוזם, מוביל ומתאם את הפעילות של כל השותפים.

וחשבתי על עוד תנאי, שאינו מופיע במפורש בספרות. כולנו יודעים מה קורה כשאוספים חמישה שחקנים כוכבים ומנסים ליצור מהם קבוצה… ועל כך נאמר: "עודף אגו הוא מתכון לכישלון בכל מגרש".

ומה דעתכם? האם אתם מכירים תכנית או יוזמה שמתקיימים בהן התנאים האלה? כולם? חלקם? שתפו – נשמח לקרוא.

פורסם באשלים. 1 Comment »

לחבר את הנקודות: השפעה קולקטיבית כדרך לשינוי חברתי-מערכתי

לחבר את הנקודות

שלומית פסח-גלבוע, מנהלת הדרכה, מרכז ידע ולמידה אשלים

כשהייתי ילדה, אחד השעשועים שאהבתי היה "חבר את הנקודות", התחלתי בסתם נקודות מפוזרות על הדף, אבל כשהעברתי ביניהן קו, התגלו פתאום ציורים שלמים שנוצרו רק בכוח הקישורים שיצרו העיפרון והסבלנות שלי…

המציאות סביבנו הופכת מורכבת יותר מיום ליום, החברה במאה ה-21 מתמודדת עם יותר בעיות מערכתיות ורב מימדיות מאשר אי פעם – מגיפת השמנת יתר, פערי השכלה, עוני, שקיעת אזורים עירוניים – הם רק דוגמאות לכך.

בעיות מערכתיות דורשות עבודה מערכתית. מודל ההשפעה הקולקטיבית collective impact, מציע דרך אפקטיבית "לחבר זו לזו את הנקודות" המייצגות גופים וארגונים שונים העוסקים כולם במציאת פתרונות לאותה בעיה, וזאת על מנת לחולל שינוי חברתי.

השפעה קולקטיבית היא מודל עבודה המניח שהמענים לבעיות מורכבות אינם ידועים מראש, שהמשאבים והיצירתיות הדרושים ליצירת שינוי חברתי כולל מצויים בעבודה מסונכרנת של ארגונים בעלי סדר יום משותף בתוך מסגרת מערכתית רחבה.

אז מה חדש, אתם שואלים? הרי חשיבותם של שיתופי פעולה ידועה ומוכרת. החידוש הוא בכך שהשפעה קולקטיבית, CI, דורשת  יותר מאשר שיתוף פעולה מתמשך, ופירושה שכל השותפים מבינים כי התקדמות תלויה בהסכמה על הבעיה, בחתירה למטרה אחת, במדידה משותפת של תוצאות, בתיאום ועבודה חוצה סקטורים ובהפקת לקחים ולמידה משותפת.

מעניין, לא?

מה התנאים שמאפשרים יישום מוצלח של השפעה קולקטיבית? איזה סוג של ארגונים נדרש כדי ליצר השפעה כזו? מי הם המנהלים והמנהיגים שמסוגלים להוביל מודל עבודה כזה? על כך בפוסטים הבאים…

רגע – לפני שאתם גולשים ל-ynet, נשמח אם תשתפו אותנו במחשבותיכם. האם אשלים צריכה לאמץ גישה של השפעה קולקטיבית? לאיזה מהסוגיות שאיתם מתמודדת אשלים מתאימה גישה כזו? לאיזה לא?