לחבר את הנקודות: השפעה קולקטיבית כדרך לשינוי חברתי-מערכתי

לחבר את הנקודות

שלומית פסח-גלבוע, מנהלת הדרכה, מרכז ידע ולמידה אשלים

כשהייתי ילדה, אחד השעשועים שאהבתי היה "חבר את הנקודות", התחלתי בסתם נקודות מפוזרות על הדף, אבל כשהעברתי ביניהן קו, התגלו פתאום ציורים שלמים שנוצרו רק בכוח הקישורים שיצרו העיפרון והסבלנות שלי…

המציאות סביבנו הופכת מורכבת יותר מיום ליום, החברה במאה ה-21 מתמודדת עם יותר בעיות מערכתיות ורב מימדיות מאשר אי פעם – מגיפת השמנת יתר, פערי השכלה, עוני, שקיעת אזורים עירוניים – הם רק דוגמאות לכך.

בעיות מערכתיות דורשות עבודה מערכתית. מודל ההשפעה הקולקטיבית collective impact, מציע דרך אפקטיבית "לחבר זו לזו את הנקודות" המייצגות גופים וארגונים שונים העוסקים כולם במציאת פתרונות לאותה בעיה, וזאת על מנת לחולל שינוי חברתי.

השפעה קולקטיבית היא מודל עבודה המניח שהמענים לבעיות מורכבות אינם ידועים מראש, שהמשאבים והיצירתיות הדרושים ליצירת שינוי חברתי כולל מצויים בעבודה מסונכרנת של ארגונים בעלי סדר יום משותף בתוך מסגרת מערכתית רחבה.

אז מה חדש, אתם שואלים? הרי חשיבותם של שיתופי פעולה ידועה ומוכרת. החידוש הוא בכך שהשפעה קולקטיבית, CI, דורשת  יותר מאשר שיתוף פעולה מתמשך, ופירושה שכל השותפים מבינים כי התקדמות תלויה בהסכמה על הבעיה, בחתירה למטרה אחת, במדידה משותפת של תוצאות, בתיאום ועבודה חוצה סקטורים ובהפקת לקחים ולמידה משותפת.

מעניין, לא?

מה התנאים שמאפשרים יישום מוצלח של השפעה קולקטיבית? איזה סוג של ארגונים נדרש כדי ליצר השפעה כזו? מי הם המנהלים והמנהיגים שמסוגלים להוביל מודל עבודה כזה? על כך בפוסטים הבאים…

רגע – לפני שאתם גולשים ל-ynet, נשמח אם תשתפו אותנו במחשבותיכם. האם אשלים צריכה לאמץ גישה של השפעה קולקטיבית? לאיזה מהסוגיות שאיתם מתמודדת אשלים מתאימה גישה כזו? לאיזה לא?

מודעות פרסומת

7 תגובות to “לחבר את הנקודות: השפעה קולקטיבית כדרך לשינוי חברתי-מערכתי”

  1. יואב Says:

    קודם כל – איזה יופי של פלטפורמה לשיח מקצועי… בהצלחה בתהליך הבלוגליזציה. לדעתי עדיף מהמייליזציה שהשתלטה על חיינו ועל תיבת הדואר שלנו.

    לעצם הענין –
    אין ספק שמודל האימפקט הקולקטיבי הוא השלב הבא של העיסוק שלנו בשותפויות מורכבות. בשנים האחרוונות חלה פריצת דרך בענין זה באשלים. אם בעבר רוב המענים שלנו התבססו על משרד/אגף אחד, היום כמעט בכל התוכניות יש 2-4 ואף יותר שחקנים משמעותיים. עכשיו אנחנו צריכים לקחת את השותפויות האלו לדבר הבא. ובכל זאת שני הרהורים:
    גם אני אהבתי את המשחק של לחבר נקודות (למען האמת עדיין אוהב לעשות אותו עם ילדתי הבכורה), אבל בעיתון, תמיד עושים לנו את העבודה קלה. ממספרים את הנקודות ומחייבים אותנו ללכת בדרך מסויימת. בגדול זה משחק מאוד לוגי. אתה עובר מנקודה אחת לשניה. אם תלך בדרך אחרת הציור יתקלקל.
    האם בתהליך האימפקט הקולקטיבי יש מקום ללוגיקה ?! אולי הם מנוגדים ?! איך משלבים בין השניים ?!

    הרהור שני – מה זה אומר על תפיסת הפיתוח שלנו ?
    אנחנו תמיד נמצאים צעד אחד לפני כולם. ביוזמה, בידע, בחזון, בערכים, ביצירתיות, בפרקטיקה, בממשקים. זה צריך להיות ה- DNA של כל ארגון פיתוח.
    איך נשמור את עצמנו ככאלו ? איך לא נמצא את עצמנו הופכים להיות עוד חברה לייעוץ ארגוני שעוסקת בתכלול של מוסדות וארגונים עייפים ומיואשים ? איך נמשיך לדהור קדימה מבלי לתת לממסד לגרור אותנו למוכר, לידוע ולקיים ?

    אני מאמין שאפשר למצוא את הדרך הנכונה ליישום המודל, אבל עלינו להגדיר, להמשיג ולעצב אותה, כדי שלא נלך לאיבוד…

  2. שמואל ילמה Says:

    שלומית, יופי של חיבור בין המושג לבין המשחק האהוב בתקופת הילדות …באשר לרעיון של "השפעה קיבוצית" ולשאלה האם אשלים צריכה לאמץ גישה זו ?
    האמת, התשובה לשאלה זו ניתנה כבר לפני כ-7 שנים עם השקת תכנית מוטב יחדיו. כידוע, המוטו של תכנית זו הנו "נדרש הכפר כולו בכדי לגדל ילד". משמע, על מנת לחולל שינוי משמעויתי בחייו של הילד, יש לגייס את כל הכוחות האפשריים לפעולה משותפת ומתואמת משום שהחכמה נמצאת בקרב ה"המון" יותר מאשר אצל מומחה יחיד. העדויות בשטח מהפעילות עד כה מראות כי גישה זו אכן מוכיחה את עצמה ובא לידי ביטוי בגידול עוגת המשאבים, מעורבות משמעותית של הלקוחות, עידוד יזמות ולקיחת אחריות, הגברת התנדבות ועוד.
    השאלה הנכונה היא, מה אשלים צריכה לעשות בכדי לייצר השפעה מערכתית רחבה בהפצת גישה זו וביישומה?

  3. רונית בר Says:

    שלומית, משמח מאוד הקמתו של בלוג צוות אשלים, אכן אנו נידרשים לדיונים רבים, והטכנווגיה מאפשרת לנו לייצר שיח לא פורומלי יחודי – אז תודה.
    שאלת מספר רב של שאלות ולא אוכל להתייחס לכולן בבלוג, שכן המהות של בלוג היא לכתוב קצר לכן אשתדל לא להאריך.
    אתייחס לשאלת בנושא סוגי הארגונים, לדעתי זה לא משנה הסוג, משנה המנהיגות הארגונית, מה שחשוב הוא שהמנהל/ת מבין/ה את הרעיון שאין ארגון אחד אשר יכול לפתור בעייה חברתית.
    שמעתי היום את פרופ' יוחנן ווזנר, (ממייסדי עלם) אומר שהוא שואל את עצמו כל יום – מי מהארגונים בישראל ובעולם, באמת עשה שינוי חברתי אמיתי? והוסיף לשאול האם המנהיגות בארגון שואלת את עצמה, מהו השינוי החברתי שהיא רוצה להיות חלק ממנו?!?!
    שאלות קשות בהחלט, אז תפקידנו בעיני לדון בסוגיות מורכבות אלה, ולאתגר את עצמנו בהכרות מעמיקה עם עצמנו ובבחינת הארגונים עם המנהיגות הנכונה למצא עימה ביחד את הפתרון האפקטיבי לבעייה שתסומן ביחד עם הארגונים.
    לסיום אומר שהרעיון שלך להסביר את התיאוריה של CI דרך "חיבור בין הנקודות", מקסים אהבתי!

  4. שלומית Says:

    תודה רונית, שמואל ויואב, גם על הברכות וגם על השיתוף במחשבות המעניינות.
    אכן מודל ההשפעה הקולקטיבית הוא מאתגר, וכמו שציינתם נוכח בחלק מהפעילויות והתכניות של אשלים.
    יהיה מעניין להמשיך ולדון בסוגיות שהעליתם גם כאן בבלוג וגם ביום הצוות ב 18.7
    שלומית

    • שושי שקד Says:

      לשלומית וצוות אשלים

      יישר כח על הלוג הוא מדהים!!!

      ממש מרגש לראות שנושא הקולקטיב אימפקט הפך להיות לשיח היום באשלים. זה מלמד על שלב הבשלות של הארגון לצעוד צעד אחד קדימה . על מנת שניתן יהיה ליצור השפעה קולקטיבת אכן יש צורך בחיבור "כל הנקודות" יחדיו על מנת לראות את התמונה כולה. השלב הבא הוא הטמעת המושג ארגון backbone – ארגון עמוד שדרה המתכלל ומוביל את העגלה כולה. אשלים בהחלט עושה צעדים גדולים וחשובים בפיתוח מושג זה.

      שושי .

      • שלומית Says:

        תודה שושי,
        המחמאות כמובן גם לדניאל – שהוא שותפי להקמת הבלוג הזה.
        אכן עלינו לבחון ולהטמיע את המושג ארגון שדירה, ולבחון האם אשלים צריכה להיות ארגון כזה, האם היא כבר ארגון כזה, והאם היא יכולה להיות כזו.
        נשמח לשמוע מה דעתך על כך.
        ואם תחכי רק עוד קצת – גם על כך יגיע פוסט…
        שלומית

  5. שושי שקד Says:

    לשלומית ודניאל

    תודה על ההתייחסות.

    התהליכים בהובלת המנכ"ל, ד"ר רמי סולימני, ליצירת collective Impact בשירותים החברתיים בארץ, ממצבים את אשלים כארגון שדרה – backbone . מבנה כזה של ארגון כזה הוא ייחודי וחדשני בארץ. אשלים מובילה עם השותפים, תהליכי חשיבה, פיתוח מטרות , פיתוח תכניות, בניית מנגנוני תקשורת היוצרים שקיפות בעבודה המשותפת, קביעת מדדים ודרכי הערכה המלווים כל פרויקט. כל זה מוביל להכרה בנו כארגון עמוד שדרה – backbone .

    במאמרו Embracing Emergence: How Collective Impact Addresses Complexity"" מתארים ג'ון קניה ומרק קרמר את התהליך המדגיש את הלמידה כדרך להשגת מטרות.

    הם מסכמים: " תהליך ה-collective impact משול למסע שעושים ביחד. יש שיגידו שהמסע ינוע כמתוכנן אם ניצמד לתכנית, יש שיגידו שהמסע ניתקל במחסומים שיש להתמודד עימם, יש שיגידו שבמהלך המסע יפגשו אנשים ורעיונות חדשים המתאימים לעשייה שלנו.
    ללא ספק כל מסע הוא מורכב ומסובך החשוב הוא שנדע מה קורה בכל שלב.
    כאשר אתה צועד בדרך למטרה, חשוב מאד לשים לב לדרך בה אתה הולך . הדרך היא זו שמובילה אותנו אל המטרה ( Pauolo Coelho)"

    לקריאת המאמר השלם באתר – http://www.fsg.org/tabid/191/ArticleId/837/Default.aspx?srpush=true

    שושי


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: