נקודה למחשבה: מקומו של שיח מקצועי משתף בהשפעה קולקטיבית

collectiveמאת: ד"ר ענת פסטה-שוברט, מנהלת מרכז ידע ולמידה אשלים

כמו בתחומי עבודה כאלה ואחרים, בפיתוח ידע ולמידה יש חלקים אותם אני אוהבת יותר. קריאה, לדוגמא, הוא אחד מהם.

אני ממש אוהבת את השוטטות בין מדפי הספריות הציבוריות והאקדמיה, ואת השיטוט הוירטואלי בין ניירות הספרים והמאמרים השונים והקשרם של כל אלה למרחב העשייה באשלים. בהקשר זה, לאינטרנט יש מקום של כבוד – אפשר להגיע, כמעט, לכל מאמר בכל כתב עת, לכל מיני תוכניות ומודלים שונים של עבודה ברחבי העולם…

כך הגעתי היום, למאמר נוסף על COLLECTIVE IMPACT– Round table on Collective Impact. אחד מהדברים שאהבתי במאמר הקצר הזה הוא העובדה שהוא מתייחס לשיח שהתנהל על CI סביב שולחן עגול בוושינגטון ב2011. חשבתי לעצמי, איך ארגונים שונים בעולם מתכנסים להם סביב נושא שמעניין אותם ומעלים סוגיות ושאלות דומות, אך שונות. כשקראתי את המאמר, חשבתי על הסדנא הקצרה שהיתה לנו ביולי ואיך חלק מהנושאים שאנחנו נגענו בהם בהקשר של CI ואשלים, עלו גם בשיח שמסוכם במאמר: שאלות לגבי אג'נדה וזהות ארגונית, רתימה של שותפים, התמודדות עם בעיה חברתית מורכבת וכדומה…

במענה לשאלה שעלתה בדיוני השולחן העגול לגבי ההשפעה והדהוד שיש היום ל – CI בארגונים שונים ברחבי העולם, ציטטה אחת מהמשתתפות את הביטוי האפריקני הבא: "if you want to go fast, go alone.  If you want to go far, go together".

אז מה אתם אומרים? מה אתם חושבים על כך שלמודל העבודה של CI יש כזו השפעה גורפת היום ברחבי העולם? מה דעתכם על זה? היכן זה תופס אותנו, אנשי אשלים?

נקודה למחשבה….

לשים את הראש על דיונה: על חוויות הלמידה והרעות מיומיים עם צוות אשלים בדרום

מאת: רוני חסון, מנהלת הדרכה וידע, תכניות קידום בריאות

dune9_waלפני שבועיים, ביליתי יומיים בדרום עם העמיתים לעבודה במסגרת יומיים צוות אשלים. חייבת להודות שעבורי, זו הייתה חוויה כיפית  ומלמדת כאחת. הרגשתי שביומיים האלה, היה איזון טוב בין המקצועי והאישי. בקיצור, שילוב מוצלח ומפרה..

ואיך הכל התחיל?

הביקור בכפר הנוער קדמה בבוקר הראשון, החזיר אותי בזכרונות לימיי בצבא, שם שירתתי בחיל החינוך ועבדתי עם נערים שהתגייסו לצבא על אף שהיו מתחת לסף הגיוס. הדיון בסוגיות המעסיקות את הצוות המקצועי בפנימיה היה לא פחות ממרתק. נחשפתי לרעיונות מקצועיים ויצירתיים, וגם קיבלתי הוכחה נוספת לכך שהפורמט של שיח בסוגיה מקצועית מצליח לעורר הרבה חשיבה וחיבור למקום ולמטרות שלו.

אחרי זה, הקשבתי להרצאה של אייל בר איתן. המצגת שהוא הציג, עסקה בילדים במצבי סיכון באופן כללי. היא אומנם התמקדה במסרים מוכרים, אך הצליחה להציגם בזווית הסתכלות נוספת. התובנה שהתגבשה אצלי בעקבות המצגת של אייל עזרה לי להבין שהידע המשמעותי ביותר שאני סופגת ושומרת הוא הידע שמתקבל דרך מערכת הרגש.

ואז בצהרים/ערב – בילוי בדיונה. חדש, שונה, מרגש וחופשי…

מה שאהבתי במיוחד הוא החופש להנות ממה שבא לך באותו רגע: להכין פיתה, לטפס על הדיונה ולגלוש, לקבל מסאז' או לשבת בחברותא ולקשקש. היה זה ערב פריסטייל עם העמיתים שלי, שכלל בתוכו אפילו מרכיבים מתכנית "הישרדות במדבר" – הכנת סיר אורז 'לשבט' בעזרת המדורה.

ביום השני סקרנו ביחד את התכנון לשנת העבודה הבאה. תמיד טוב לעצור, להתבונן ולקבל תזכורת מאין באנו ולאן נועדות פנינו. האג'נדה החברתית היא הצד החזק שלנו וזה דלק מניע לקום כל בוקר לעבודת קודש, לא פחות.

תהליך הלמידה המשותף על מודל העבודה המכונה collective impact, מעורר המון מחשבה. מדהים לראות איך כשנותנים לך עמדה לייצג, וברגע הראשון אתה לא מבין איך אתה מסוגל לעשות זאת, אחרי כמה דקות, תוך כדי סיעור מוחות, אתה מגלה שהראש נפתח ונקודת המבט מתגמשת. מסתבר שלשים את עצמך בנעליים/בדעה אחרות זה תהליך למידה לא רע בכלל…

ולסיכום – היה בריא, טעים, נעים, מלמד וחברותי. מה עוד אפשר להגיד?

תודה!

פורסם באשלים. 3 Comments »