לצאת מהקווים 2: 'אלכסה' כמשל להתמודדות עם בעיות מורכבות

ענת פסטה-שוברט, מנהלת מרכז ידע ולמידה אשלים

  snow                  As we approach each of the great social challenges of our time we must acknowledge that old thinking will not provide the new solutions we need. These solutions will be uncomfortable, hard to sell and risky to execute. But the cost of not doing so is even greater

Simon Mainwaring

נתחיל בחידון קצר –

מי זאת 'אלכסה'?

א.        הבת של מישל אובמה;

ב.        אחות של 'קתרינה';

ג.        סופת השלגים האחרונה בישראל;

ד.        אף אחת מהתשובות לא נכונה.

מה משותף להתמודדות מיטבית עם 'אלכסה' ולהשפעה קולקטיבית?

א.       חשיבה פורצת דרך;

ב.       הפסקת מאבקי אגו;

ג.        הובלה וסנכרון של תהליך שיתוף הפעולה;

ד.       כל התשובות נכונות.

'אלכסה' כמשל….

עניתם נכון? בואו נראה…

התמודדות עם סופת השלגים 'אלכסה' מקפלת בתוכה מורכבות מערכתית ומחייבת מעורבות של מגוון גורמים בעלי אינטרסים שונים. נוכח העדר ידע מוקדם על המשתנים של המצב המורכב נדרש להתמודדות מסוג זה יותר מפיתרון אחד, יחיד ודומיננטי.

אלכסה כ'משל' למצב מורכב ולדחיפות של בעיה חברתית מקשר אותנו לחשיבות שיתופי פעולה ליצירת השפעה רחבה ומשמעותית. אכן, בשנים האחרונות, חשיבה במונחים של שיתופי פעולה ליצירת השפעה חברתית רחבה הפכה "תושבת קבע" בעשייה למען אוכלוסיות במצבי סיכון.

כיום רווחת בעולם ההבנה כי השגת השפעה חברתית בת-קיימא אפשרית על ידי מודלים שונים של שיתופי פעולה. במקביל להבנה זאת, מתברר כי התמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות מחייבת את בעלי העניין מכל המגזרים (תורמים, ארגונים חברתיים, ממשלות, תושבים וכדומה) להתארגנות ולחשיבה 'אחרת' שתקרין על היכולת ליצור השפעה חברתית רחבה. אחד מהכלים החדשניים ביותר ליצירת השפעה חברתית רחבה הינו מודל ההשפעה הקולקטיבית.

השפעה קולקטיבית מוגדרת כמחויבות של קבוצת שחקנים מרכזיים ממגזרים שונים לסדר יום משותף לצורך התמודדות עם בעיה מורכבת. בעולם של שיתופי הפעולה והשפעות חברתיות רחבות, השפעה קולקטיבית בולטת כנרטיב חדש של עבודה מערכתית להתמודדות עם בעיות מורכבות.  מודל זה  נבדל מסוגים אחרים של שיתופי פעולה בשדה החברתי בעיקר על ידי שלושה מרכיבים:

  •  יציאה מהקווים – 'חשיבה אחרת';
  • יישום 5 עקרונות כפלטפורמה לשיתוף פעולה מראשית הדרך;
  • שיתוף פעולה המנוהל באופן ייחודי ובר קיימא;

הסיפור הבא ממחיש את ההבנה ההולכת ומתגבשת בקהילות שונות – יצירת השפעה חברתית משמעותית ובת קיימא מחייבת שינוי עמוק ועבודה על פי מודלים חדשניים שאחד מהם, כאמור, הוא מודל ההשפעה הקולקטיבית:

בעיתון מקומי, באחת מהקהילות בארה"ב, התפרסמה באופן מפתיע הודעה משותפת של קרנות התומכות במערכת החינוך על הפסקת התמיכה הכספית. למעשה, היה זה הצעד הראשון שבישר לקהילה על שינוי בפרדיגמת החשיבה של בעלי העניין המעורבים בקידום מערכת החינוך בקהילה. ההודעה גרמה להלם מיידי בקהילה, אך בה בעת היוותה נקודת מפנה בהתמודדות עם התפקוד הלקוי של מערכת החינוך וההישגים הנמוכים של התלמידים. מה שנראה אז בעיני רבים כנקודת שבר, היווה למעשה בסיס למציאת פיתרון יצירתי לעתיד במיוחד לגבי הגורמים המממנים בקהילה – שכן, ההחלטה הדרמטית יצרה דרכי חשיבה ועבודה חדשות ושינתה את המגמות הרווחות הן במתן תמיכה כספית עבור בניית תהליכי עבודה משותפים והן ברמת המחוייבות של כל בעלי העניין בקהילה. לשון אחר, לא עוד השקעה כספית מאסיבית בדמות בניית מענים רבים, אלא השקעה בתהליכי שותפות – ב 'איך' עובדים יחד בסנכרון וביעילות כל הגופים הרלוונטיים.  

כל הגופים המעורבים בקהילה בחרו במודל ההשפעה הקולקטיבית ככלי לקידום מערכת החינוך בקהילה. 

נחזור ל'אלכסה', ונשאל את עצמנו איך היו נראות ירושלים, צפת וערים אחרות לו היו בוחרים כל בעלי העניין ברשויות, להתמודד עם בעיה מורכבת כמו סופת שלגים באמצעות מודל ההשפעה הקולקטיבית?

סקרנים?

רוצים לדעת האם אתם מתמודדים עם בעיות חברתיות מורכבות? כיצד פועלים על מנת ליצור השפעה חברתית מבוססת השפעה קולקטיבית? מה הם התנאים להשפעה קולקטיבית? מדוע מודל ההשפעה הקולקטיבית מתאים להתמודדות עם מצבים מורכבים?

אם עניתם כן על השאלה הראשונה, וגיליתם עניין בשאר השאלות שהעליתי, הצטרפו אלי לפוסט הבא… עד אז, אתם מוזמנים להגיב.

ענת

לגרסה האנגלית של הפוסט, לחצו כאן.

פורסם באשלים. 4 Comments »

בגלידריה של אשלים: יצירת טעמים חדשים על ידי שותפות בין משרדית ובין מגזרית

רותם בורשטין-נימני, מנהלת תכניות, תחום ילדים, ג'וינט – אשלים

ice-cream-sss-ice-cream-23645778-1920-1200לא פעם כששואלים אותנו על עבודתנו, אנחנו מספרים על הסיפוק האדיר שיש לנו כשאנחנו יוצאים לשטח ורואים חיוך של ילד/ה באחת מהתכניות שפיתחנו. או על התחושה הזו כשאנחנו מקבלים שיחת טלפון או מכתב נרגש מאמא שבנה משתתף בתכנית, ועד כמה התכנית משמעותית עבורו. חוויות כאלו חווים פעמים רבות גם במקומות עבודה אחרים במגזר השלישי – הרי לרבים מאתנו זוהי אחת הסיבות שבחרנו דווקא בתחום הזה…

אבל ב"גלידרייה" של אשלים, יש טעמים נוספים שלאו דווקא מוצאים במקומות אחרים. וכמו שיוצא לי מדי פעם להעז ולטעום טעם חדש בגלידריה, טעם שבמבט ראשון אולי נראה שאין לו שום סיכוי שיהיה טעים (כמו גלידת אשכוליות קמפרי), בתקופה האחרונה, אני מגלה את הטעם הייחודי הזה באשלים, את הפן הנוסף הזה של העבודה היום יומית שלנו. אני מדברת על האפשרות של יצירת שותפויות בין משרדיות ובין מגזריות.

כיצד פיתוח של תכנית אחת קטנה יחסית, מצליחה להוליד שותפויות רחבות?

תכנית "אבות ובנים על המגרש" נולדה מתוך הצורך לחיזוק הקשר והתקשורת בין אבות לבנים טרום גיל ההתבגרות ובגיל ההתבגרות, במטרה ליצור חוסן משפחתי, להגביר תחושות מסוגלות ולמנוע התנהגויות סיכון. התכנית מזמנת חווית פנאי משותפת ומשמעותית. היא יוצרת מסגרת מובנית ויציבה, המבוססת על פעילות גופנית אהודה (כדורגל) כשהאינטראקציות בה מאפשרות תהליך של התמודדות והתפתחות פיזית ורגשית.

פיתוח התכנית זימן שותפות רחבה וחדשנית בין אשלים ושלושה משרדי מממשלה: משרד החינוךמינהל חברה ונוער, משרד התרבות והספורט ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

מתוך השותפות, נוצר שיח משמעותי לשותפות אסטרטגית – הנגשת פנאי לילדים ונוער במצבי סיכון.

אנו נמצאות בתהליך של חשיבה משותפת עם משרדי הממשלה שמציף כיווני חשיבה ופיתוח ומעלה שאלות עבודה כגון: כיצד מנגישים פעילויות פנאי וספורט נוספות? מהן הדרכים המיטביות להעלאת החשיבות של נושא הפנאי לילדים במצבי סיכון? כיצד לייצר אינטגרציה בין פעילויות ומסגרות נורמטיביות למסגרות המיועדות לילדים במצבי סיכון ועוד ועוד…

אם נחזור לרגע ל"גלידרייה" של אשלים ולטעמים שהיא מציעה, למעשה נוצר לנו פה איזה שהוא טעם חדש, המגלם בתוכו טעמים ותבלינים שלא ידענו שיכולים ללכת ביחד; שברגע הראשון ישנה איזו תחושת חשד שאין סיכוי שזה יהיה טעים, שלמעשה זה לא יעבוד ויצליח. אבל ברגע שהערבוב מצליח, זה ללא ספק מנה טעימה ביותר!

האם אתם גם חושבים שזה אחד הטעמים הייחודיים בעבודתנו? הרי, לא פעם אנו נדרשים לשאול היכן לשים את משאבינו ואת מאמצינו: בפיתוח מהיר אשר יניב תוצאות ותכניות בשטח או בעבודה תהליכית של יצירת שותפויות בין משרדיות ובין מגזריות?

אז אשמח לשמוע איך אתם משלבים בין הדברים…

פורסם באשלים. 2 Comments »

המסע לאתיופיה – תמונות קצרות של חווייה עוצמתית

דיתי אבניאלי, מנהלת תכניות בכירה, תחום ילדים, ג'וינט-אשלים

282המסע לאתיופיה מורכב מחוויות ומפגשים משמעותיים של אנשים, נוף, טבע ירוק ושופע מים. כל זה מלווה בארכיטקטורה ייחודית, בהיסטוריה מופלאה מימי התנ"ך וראשית הנצרות, עד מסע העלייה ארצה של אלפי יהודים.

אך אני רוצה לשתף במסע הפרטי ובחוויות האישיות המאפשרות הצצה ייחודית לעולם הקסום "באתיופיה שלנו". עמרם אקלום לקח אותנו למסע אישי, משפחתי, חושף ורגיש. לצוות ההדרכה הוא צירף את בני, בן משפחתו הגדולה ויחד הם הובילו אותנו במסע בזמן. מסע של העם היהודי ושל ראשית האנושות המוצגת במוזיאון לארכיאולוגיה באדיס אביבה.

הידעתם שהאדם הקדום ביותר שנמצא בעולם נחשף באתיופיה וקוראים לו "מיס לוסי"? האם ידעתם שמולדת הקפה היא אתיופיה? האם ידעתם שאתיופיה היא המדינה השלישית שהתנצרה וצאצאי יהודי אתיופיה הם הוא בניו של שלמה המלך?

שלוש תמונות המאפשרות הצצה לחוויות הטיול שלנו:

התמונה הראשונה: בני פותח את לבו במפלי הנילוס

אחד מפלאי הטבע הנפלאים… הליכה במעלה גבעה הצופה אל המפלים המורכבים מסדרה של מפלי ענק ומפגש נהרות. הנילוס חוצה את אפריקה ועיקר ממי הנילוס זורם באתיופיה. אל מול העוצמה ויפי הטבע, בני מספר לנו על חוויותיו כחייל צעיר בצה"ל. על חברו הטוב שנהרג בפעילות בשומרון, על בקשתו מהמפקד להשתחרר להלוויה ו… על הסירוב שהוא מקבל.

בני מחליט בכל זאת להגיע ללוויה ונשאר עם משפחת חברו שלושה ימים. הכאב וההלם גדולים, ובני לא יכול לחזור לצבא. כשחוזר הוא נשפט, נכלא ובסופו של דבר עוזב את הצבא.

שבר. בני איבד את חברו הטוב ואת המסגרת המשמעותית של הצבא. איש לא מנסה להבין מה קרה שם, כשבני נשאר עם הבלבול ועצב לבדו. השנים עוברות ובני לומד באוניברסיטה ומתקדם…

התמונה השנייה: המפתח לביקור בבית הכנסת

בוקר. הקבוצה נוסעת בשני רכבים לאזור הכפרים של עמרם ובני ,לביקור בבית הכנסת. בדרך, באחת העיירות פרושים על המדרכה גרביים צבעוניות למכירה.

הקבוצה מבקשת לעצור ולקנות קצת גרביים תוצרת סין… קונים וממשיכים. כשמגיעים לכפר, מתברר כי  אין אפשרות לבקר בבית הכנסת. האיש השומר על המפתח של בית הכנסת  גר בכפר אחר המרוחק כ-10 ק"מ. אנחנו מגיעים… לפתע משום מקום, מגיע בריצה האדם עם המפתח בידו רץ ומתנשף… עמרם שואל אותו "איך ידעת שאנחנו פה?". והוא עונה: "האנשים בעיירה המרוחקת סיפרו שעצר אוטובוס של פראנג'ים אשר קנו גרביים… שליח רץ אלי לכפר והודיע לי – הם הגיעו!". "יצאתי לדרך בריצה לפתוח את בית הכנסת".

אנחנו, הקבוצה, נכנסים פנימה ומתפללים. בני פותח את ארון הספרים ומוצא שם עשרות ספרי תורה וסידור שמשפחת החייל, חברו הטוב שנהרג, הביאה לבית הכנסת בכפר. אלה ספרי תורה לזכר של חברו הטוב.

אחר כך, בא הביקור בבית הקברות והקדיש על קברו של סבא של בני… הליכה לאורך נחל, צמחיה ירוקת עד, בקתות קש, בעלי חיים וילדים קטנים רצים אחרינו ומנסים למכור לנו תכשיטים וחפצי חן תוצרת בית.

בית הקברות עטוף בצמחיה ובראש כל מצבה מגן דוד, כיתוב בעברית ואמהרית. שקט ודממה מלווים אותנו בזמן שענת מקריאה שיר שעמרם כתב לזכר היהודים הרבים אשר נספו במסע. שירת "אלי אלי" של חנה סנש, מבהירה לנו עד כמה אנחנו עם אחד, בלב אחד והדמעות זורמות.

התמונה השלישית: לנסוע רחוק כדי לגלות קרבה

שיחת הסיכום בערב האחרון. הקבוצה יושבת ואוספת את החוויות מהטיול המרגש, המפתיע והאינטימי שעברנו יחד. 29 חברים בקבוצה מלומדת: 3 רופאים, 3 בעלי תואר שלישי, מנכ"לים, אנשי הייטק, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואנשי חינוך שראו, טיילו וחוו כבר הרבה טיולים בעולם.

והסיכום נאמר פה אחד- מעולם לא חווינו חוויה עוצמתית ואישית כל כך. ובני ועמרם מוסיפים "ומעולם לא ישבנו עם קבוצת לבנים – פראנג'ים כך – יחד לשיחה אישית כל כך. עד היום, עם רופא דברנו רק בביקור במרפאה".

לא בטוח כי בישראל ניתן היה לקיים שיח מסוג זה, צריך כנראה היה להגיע עד לאתיופיה!

פורסם באשלים. 3 Comments »

לצאת מהקווים 1: על אמנות ההשפעה הקולקטיבית

ד"ר ענת פסטה – שוברט, מנהלת מרכז ידע ולמידה אשלים                                                                               

מחברת ciאיך נוצרת השפעה קולקטיבית? כמו בשיר, קודם זה מתחיל מבפנים, אחר כך מתגלגל החוצה…

הצייר והסטנדאפיסט השוויצרי Ursus Wehrli מספר בהרצאתו בטד על אמנות ה'סידור מחדש'. שם, הוא מרחיב על ניסיונו כאמן ל"הנכיח" מחדש את האוביקט המצוייר על הנייר. לדוגמא, אורסוס מסתכל על ציור של מספר ריבועים אדומים ומחליט לסדר אותם בצורה נקייה ומסודרת יותר על הנייר – וכך הוא מייצר הנכחה מאורגנת וממושמעת של אוביקטים; אותו אוביקט, אבל אחרת.

הרצאתו המשעשעת של האמן השוויצרי מתחברת להרצאתו של ג'ון קניה על השפעה קולקטיבית ושינוי חברתי. להזכירכם, השפעה קולקטיבית היא מתודת ניהול שותפויות המשמשת גופים שונים לניהול תהליכי שינוי מורכבים.  בהרצאתו, מעלה ג'ון קניה שאלות על יצירת שינוי חברתי משמעותי ומתמשך תוך ניסיון ל"הנכיח" מחדש את חלקי הפאזל של בניית שותפות מיטבית על פי גישת ההשפעה הקולקטיבית. בדומה לאמנות המובנית של ה"סידור מחדש", מציג קניה את ההשפעה הקולקטיבית ככלי ניהולי לשיתופי פעולה; כלי פשוט ומוכר, אך מוקפד ומובנה למען קידום שינוי חברתי משמעותי ובר קיימא; שיתופי פעולה, אבל אחרת.

ובמלים אחרות…..

שיתופי פעולה אינם דבר חדש והספרות רוויה במודלים שונים לבניית שיתופי פעולה. עם זאת, בשנים האחרונות מתפתחת ההבנה כי המודלים השמרנים של שיתופי פעולה אינם מקדמים השפעה חברתית רחבה, אינם נותנים מענה להתמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות ובוערות ופתרונן אינו מונח על שולחן של ארגון אחד. התמודדות עם סוג כזה של בעיות מצריכה סל משאבים הולם (Adequate resources), מוביל עם כושר מנהיגות מיוחד (influential champion), והבנה של תחושת דחיפות לבעיה (a sense of urgency).

הספרות בנושא מלמדת שקהילות בהן נרשמה הצלחה הן אותן קהילות שהשכילו לקחת סיכון, "לצאת מהקווים" ולשנות את התיאוריות ואת המתודות בהתמודדות עם אתגרים חברתיים באמצעות:

  • מעבר משיח על מענים ("מה?") לשיח על תהליך עבודה שיתופית ושיטתית ("איך?")
  • מעבר לגישות חדשניות ומובנות של מנהיגות והובלה לקידום השפעה חברתית רחבה וברת קיימא;
  • מעבר לשיח על הנחיצות לשיתופי פעולה במצבים חברתיים מורכבים, המשתנים עתות לבקרים.

כיום מתמודדים ממשלות, ארגונים חברתיים וגופים ממגזרים שונים עם אתגרים חברתיים מורכבים ובוערים: ממציאת פתרונות הולמים לחסרי דיור, קידום ושיפור מערכות החינוך, בעיות עוני ועד לבעיות תעסוקה ואיכות הסביבה. הפתרון של מערכות גדולות למצבים אלה נמצא לרוב בהזרמת משאבים כספיים, בגיוס הון אנושי ובהפעלת אינספור תכניות ומענים.

אם כן, כיצד, על אף המשאבים, התכניות והמענים הולכים ומתרבים האתגרים החברתיים העומדים לפתחן של מדינות ברחבי העולם? מה לא עובד, ומה ניתן לעשות אחרת על מנת לחולל השפעה חברתית רחבה? האם ארגון אחד יכול לתת מענה לבעיות חברתיות? שאלות אלה ואחרות עומדות בבסיס ההבחנה בין בעיות מורכבות לבעיות טכניות.

אז, מה חדש תשאלו. כיצד גישת ההשפעה הקולקטיבית שונה מגישות אחרות של שיתופי פעולה?

ובכן, החידוש העיקרי הוא בהבנה כי בהשפעה קולקטיבית שיתופי הפעולה והתקשורת בין הארגונים נתפסים כגורם דומיננטי המשפיע על יצירת השינוי. תובנה זו נשענת על תיאוריות ומתודות הלקוחות מהעולם הניהולי ובמרכזה חשיבה מערכתית הנדרשת להתמודדות עם מצבים מורכבים והרואה בהיתכנות מסונכרנת, בהבנה, הסכמה ועבודה משותפת גורמים מקדמי השפעה ושינוי (עוד בנושא תמצאו אצל  Senge ו Kofman).

בפוסט הבא אעלה שאלות מרכזיות העומדות בבסיס העבודה על פי גישת ההשפעה הקולקטיבית. בינתיים, ממליצה על ההרצאה המעולה הבאה היוצאת מהקווים.

לגרסה האנגלית של הפוסט , לחצו כאן.