סיכום מושב מכנס אשלים ה-7: הרבה יותר מטלויזיה

  ענת פנסו, משנה למנכ"ל, ג'וינט ישראל אשלים

kids-children-watching-tvגם אני, כמו כולם, חוזרת לפעמים מהעבודה עם ראש מפוצץ וצורך עז בשקט. גם אני, כמו כולם, חייבת לסיים עוד שיחת עבודה חשובה אחת ודי. גם אני, כמו כולם, חייבת לישון ביום שבת בצהריים. גם אני, כמו כולם, מדליקה לילד טלוויזיה…

אני יודעת שזה לא מומלץ. אני יודעת שעדיף בלי. אבל….

המדיה – טלוויזיה, מחשב, סלולרי, אייפד – מהווה זירת חיברות חדשה עוצמתית ומשפיעה. בהבדל מזירות החיברות האחרות, זירת חיברות זו היא חד צדדית וחד כיוונית. הטלויזיה משדרת, אבל לכו תדעו איך ומה הילד קולט.

חברת "הופ", האחראית על מגוון ערוצי תוכן המיועדים לילדים צעירים, מכירים בחשיבותה של הטלויזיה בחיי המשפחה הישראלית ובונים במודע תכנים התומכים ומסייעים לגדילה ולהתפתחות תקינה של פעוטות. ההכרה של חברת "הופ" בחשיבותו של התיווך ההורי לצפיה של קטנטנים מובילה אותם ליצור תכנים המעודדים צפייה ופעילות משותפת. כך, מבקשים ב"הופ" ליצור טלויזיה שהיא יותר מבייביסיטר חד-צדדי אלא כלי נוסף באינטראקציה בין הורים לבין פעוטות.

סדרת המחקרים שהציג פרופ' כרם, ציירה תמונה מבהילה לגבי הקשר בין צפייה מרובה בטלויזיה (מעל שעתיים) לבין ירידה בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדים. עוד נתון מטריד שהציג פרופ' כרם, עסק בקשר בין צפייה בתוכניות המציגות אלימות בילדות לבין התנהגות אלימה בבגרות. אם אתם, כמוני, חשבתם על אלימות במושגים של יריות ומלחמות, תחשבו שוב על "טום וג'רי". חוסר היכולת של ילדים צעירים להפריד בין דמיון ומציאות והעובדה שבסרטים המצויירים האלימות מתמשכת ללא השלכות, מובילה את הילדים לתפישה מוטעית של אלימות והשלכותיה.

סדרת מחקרים אחרת אשר הציגה את הקשר בין רמת השכלה של ההורים ומצבם הסוציו-אקונומי לבין צפייה מרובה של ילדים, הובילה אותי למחשבות הקשורות לעשייה שלנו עם משפחות וילדים במצבי סיכון. מדוע עד היום כמעט ולא עסקנו בסוגייה זו הרלוונטית כל-כך דוקא לאוכלוסיית היעד הזקוקה ביותר להסברה בנושא זה, האם לא הגיע הזמן שניקח גם את המדיה בחשבון? המושב היום שיכנע אותי שחייבים.

אז מה ניתן בכל זאת לעשות? אפשר כמובן להילחם ולהוציא את המדיה מהבית. אני בספק אם זה אפשרי. האמת, אני בספק אם זה באמת נחוץ. גם פרופ' כרם הסכים שהכל שאלה של מידתיות. הוא הציע כמה כללים פשוטים שכולנו יכולים:

• לא לחשוף לטלויזיה לפני גיל שנתיים
• לבחור את התכניות, לבחור את התכנים. כן תכניות מותאמות (כמו אלו של "הופ") לא לתכניות אלימות.
• לא לאפשר צפייה רציפה של יותר משעתיים
• לא לאפשר מכשירים בחדר הילדים.
• לצפות ביחד עם הילדים ולתווך עבורם את התכנים.

ואולי הכי חשוב לזכור, אנחנו ההורים. זה תמיד התפקיד שלנו לבחור בשבילם נכון.
בסיום המושב זרקה מנכ"לית "הופ" כפפה לאויר וקראה להקים שולחן משותף לאנשי מדיה, לחוקרים ולאנשי מקצוע ע"מ ללמוד ביחד על ההשפעות של המדיה, לבנות מדיניות והסברה ולתמוך בהפיכת

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: