סיכום כנס אשלים ה-7: מבט של אשת מקצוע מהשדה

     נאוה זוהר – סייקס, תכניות ליווי רוחני, ג'וינט ישראל אשלים

133971070-Child-careמייד בכניסה למבואה של הכנס, הורגשה אוירה חגיגית ונרגשת משהו. שני דברים הדהדו עם ההרגשה כי זהו יום שבתוך עמו הוא יושב – אישית ומקצועית: קודם כל, לצד הקפה לא היו עוגות שמרים אלא סנדוויצ'ים, ומקלות ירקות- כבר נחמד. שנית, תוך דקות ספורות ראיתי כמה וכמה נשים שאני מכירה מגלגולים קודמים של עבודה בתחומי הגיל הרך והוריהם, וראיתי סביבי אותה תופעה חוזרת על עצמה – אנשים ( בעיקר נשים!) ששמחות להתראות, מתחבקות, מסתכלות זו על זו בהיכרות מקצועית שיודעת מה שחשוב: הרבה נשים שעבדו בנושא תינוקות פעוטות והוריהם – כבר נפגשו בעבר בתחנות שונות בצמתים שונים בחייהן.

מתכנסים לאודיטוריום, האולם מתמלא מפה לפה ואנשים יושבים גם על המדרגות. נועה בן דוד, ראש היחידה לגיל הרך באשלים, מציגה את הנושא ואת הדוברים. כשהיא מדגישה כי אנו כאן לדבר גם על החסר שעדיין קיים בתחום הינקות, ואז מברכת גם בערבית, היא זוכה לתשואות מהקהל, ומחזקת את ההרגשה כי היום הזה מחובר מאד לשדה ואת התקווה שזה יהיה יום משמעותי אמיתי. מדברי המברכים אני קולטת: רפואה מונעת בטיפות חלב, קידום בריאות – סביבה בריאותית, הגיל הרך, שותפויות, החל מסוף ההיריון ולידה עד 3,חשיבות הרמה האוניברסאלית המניעתית ולא רק הטיפול, כדאיות כלכלית – דולר על כל 7 דולר- חיסכון!

בהרצאה הראשונה של ד"ר מיץ' בלייר, אנו שומעים על שירות אוניברסאלי ושירות ממוקד, על מחקר שמוכיח שצריך גם וגם – גם אוניברסאלי מניעתי מוקדם וגם טיפולי ממוקד!
בקהל נשמעת מעין נהמת שביעות רצון, המהדהדת בתוכי… אולי זה לא חידוש מסעיר או חידוש עצום – אבל יש סיפוק עמוק לראות – שחור על גבי לבן ולשמוע את מה שאנו יודעים נאמר בנימה סמכותית- במבטא של פרופסור אנגלי! מוכח! נכון! קיים! בקיצור – מבוסס ידע. עכשיו כבר אי אפשר יהיה להתווכח, ששירות אוניברסאלי לא נמצא במנדט למען תינוקות בסיכון, כי שמענו הוכחות מוצקות עד כמה זה משמעותי, לא רק לתינוק אלא אף לנער שהוא יהפוך להיות.

ההרצאה השנייה של גרג לנדסמן תופסת אותי במקום רגשי מוכר, כשהיא מתחילה מייד בהתייחסות לחוסר המוסריות של הפער הבלתי צודק של הסביבות השונות בהן גדלים תינוקות – עוני חסר תקווה שראה בילדותו בשמורות האינדיאניות, ומצבים כאלו הקיימים גם בערים הגדולות ובכל מקום. והלוא המון קורה בגילאי לידה עד 5 עוד לפני שנמצאים בגן ובבית הספר – יש בריאות, קהילה, חברה, ותאי המוח מתפתחים הכי הרבה באלף הימים הראשונים שלנו בחיים.

תחושת הפער הבלתי צודק מחזירה אלי חוויה מההכשרה המעשית כסטודנטית לעבודה סוציאלית, וכנראה הסיבה האמיתית לעבודתי רבת השנים עם הורים לגיל הרך: בהיותי אמא צעירה לתינוקי הראשון, באתי לביקור בית אצל אם שהייתה יותר צעירה ממני. הלב שלי כאב אז, כשראיתי את התינוק בן החודש שוכב בעגלה ושותה מבקבוק שמונח על שמיכתו, בעוד האמא מחזיקה על ברכיה את הילד בן השנה וחצי, בעלה הנרקומן שוכב על הספה מכוסה בשמיכה ואביה המבוגר מסתובב בבית עם נעלי בית קבועות. ההשוואה בין קשייה לשלי, ובין רמת התמיכה שהיא ואני מקבלות – השאירה אותי בתחושת מחויבות שלי ושלנו כחברה לתמיכה בהורים לגיל הרך באשר הם.

אם אלף הימים הראשונים של התינוק קריטיים – בואו ניתן אלפיים ימים של חסד, תמיכה וחיבוק להורים המנסים בכל כוחותיהם להיות ההורים שהם צריכים ורוצים להיות לילדיהם…
התינוק על התמונה במסך שלפנינו ממשיך לישון בנחת, בעוד אנחנו מדברים עליו ולטובתו. וכך צריך, נכון? לעשות הכל למענו כדי שיוכל לישון בשקט.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: