לצאת מהקווים 4: השגת תוצאות טובות יותר על ידי שינוי מערכתי בפרקטיקות העבודה ובהתנהגויות

  גרג לנדסמן, מנכ"ל שותפות סטרייב, סינסינטי, ארה"ב

striveמבט על העשייה החינוכית בקהילות ברחבי העולם חושף רמות שונות של הצלחה מקצועית בלתי רגילה, כיסים של בינוניות וכמובן, גם הדים לכישלונות. במשך עשורים רבים, היו אלו בעיקר תוצאות בינוניות וחוויות של כישלון אשר הדירו שינה מעיניהם של מעצבי מדיניות בתחום החינוך, מנהיגים מקומיים, הורים ובעלי עניין נוספים. אף כי אין תרופת פלא למיגור תוצאות בינוניות או כושלות בחינוך, מצליח מודל השפעה קולקטיבית לקדם שינוי משמעותי בקרב קהילות רבות ולהגיע לתוצאות טובות יותר בנקודות בהן אחרים ממשיכים להיכשל.

בסינסינטי שבמדינת אוהיו (ארה"ב), אנו מיישמים את גישת ההשפעה הקולקטיבית באמצעות שותפות סטרייב (strive partnership). ובמקביל באמצעות מיזם strivetogether אנו מסייעים לקהילות נוספות ברחבי המדינה להניע תהליכים ופרקטיקות יישומיות דומות. שתי פלטפורמות אלו פועלות ביחד במטרה לתמוך ביוזמות משותפות של מנהיגים מקומיים מכל המגזרים הפועלים לשיפור תוצאות לימודיות בקרב תלמידים ממנעד רחב של הגילאים (cradle to career). אנו מאמינים כי עבודה מבוססת נתונים רלוונטיים והשגת תוצאות הינה גישה ייחודית המאפשרת התחדשות מערכתית, גוון שיטות עבודה ושינוי תפיסות והתנהגויות בבניית שותפויות.

ללא גישה חדשנית זו, סביר להניח כי קהילות ימשיכו לראות תוצאות חינוכיות דומות – גם אם השקעה כספית נוספת או תכנית חינוכית חדשה יצליחו לשפר תוצאות באופן זמני או בצורה מינורית.

אף כי דרך ארוכה עוד לפנינו, 89 % מהמדדים המשותפים של שותפות סטרייב נמצאים במגמה הנכונה. זו היא עלייה נוספת לעומת 81% משנה שעברה ובהשוואה ל-68% לפני ארבע שנים. במקביל להתקדמות שרשמנו, השותפות ממשיכה לתמוך במאמצים וביוזמות קולקטיביים עד להצלחתו של כל ילד, לכל אורך הדרך – cradle to career. למידע נוסף על התוצאות שלנו, אתם מוזמנים לעיין בדוח השותפות שלנו לשנת 2012-2013.

על מנת לחולל השפעה רחבה, משמעותית ובת קיימא ולהשיג תוצאות טובות יותר במגוון נושאים -מוכנות לבית הספר, הבנת הנקרא, מתמטיקה ושיפור ציוני התלמידים במוסדות להשכלה גבוהה –מנהיגים מכל המגזרים צריכים להתאחד ולייצר הסכמה סביב מקבץ יעדים מדידים ומשותפים. ובנוסף, עליהם לגלות נכונות להשתמש בנתונים עדכניים כדי לשנות את המערכות בהם פועלים, את הפרקטיקות שלא עובדות ואת ההתנהגויות והמנהגים אשר הובילו להישגים בינוניים בקרב התלמידים.

כדי להצליח במשימה זו, המנהיגים צריכים להתחייב לעבודה משותפת, להתמקד במדדי תוצאה משותפים שהוגדרו ולהשתמש בנתונים לתאום מהלכים ואיגום משאביהם לטובת דברים שעובדים.

זו גישתנו למודל ההשפעה הקולקטיבית. אנחנו מזמינים אתכם לקרוא והתעמק ולחשוב כיצד היא רלוונטית לעבודה המקצועית שלכם ולתוצאות אותן אתם מנסים לקדם ולשפר בקהילות שלכם.

בסופו של דבר, השפעה קולקטיבית מחייבת אימוץ הגישה של "כולנו בזה ביחד" ותרבות של "אנחנו מאחוריך ואיתך". נוסף לכך, היא בונה על אנשים המחויבים למדדים משותפים ובעלי תשוקה הרוצים להבטיח כי כל ילד מקבל מענה ל"מה שעובד". לכן, נדרשת ראייה משותפת השמה את הילד במרכז, מתמקדת בעשייה תוצאתית ומבוססת מחויבות אמתית לנתב את הידע והנתונים לטובת אספקת שירותים טובים יותר למען הילדים.

כל בחירה אחרת לשיפור תוצאות של כל ילד וילדה מגדילה את הסיכון שלא נצליח לקדם שינוי חברתי משמעותי.

לפוסט בשפה האנגלית, לחצו כאן.

מודעות פרסומת

סיכום יום חשיפה 'הורות ובריאות – הנרי'

  רוני חסון, מנהלת הדרכה וידע, תכניות לקידום בריאות, ג'וינט ישראל – אשלים ודינה ליפסקי, מנהלת תכניות, היחידה לגיל הרך, ג'וינט ישראל – אשלים

henry23הנרי היא תכנית אנגלית העוסקת בהורות ובבריאות. קהל היעד של התכנית הוא הורים וילדים בגילאי לידה-3 וכן אנשי מקצוע העובדים עם הורים. משרד הבריאות, ג'וינט ישראל אשלים והתכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון -3600 זיהו ביחד את הצורך בקידום נושאים אלו ועל כן החליטו להביא את התכנית האנגלית לישראל. חשוב לציין שתכנית הנרי עברה הערכה מקצועית שמצאה בין היתר, כי תרומתה לאנשי צוות, הורים וילדים – נרחבת ומשמעותית.

לקראת השקת התכנית 'הורות ובריאות-הנרי' ל-15 יישובים בישראל, הוקם צוות של 4 נשות מקצוע ממשרד הבריאות ומג'וינט ישראל אשלים. חברות הצוות נסעו לאנגליה לקבל הכשרה בתכנית, להיחשף לתכניה המצועיים ולהביאה לארץ (ר' פוסט קודם שנכתב בנושא). הרכב הצוות: אחות בריאות הציבור (פרחיה בינימין) ומקדמת בריאות (יונינה פליישמן) ממשרד הבריאות, ומאשלים – תזונאית ומנהלת הדרכה בתכניות קידום בריאות (רוני חסון) ומנהלת תכניות ביחידה לגיל הרך (דינה ליפסקי).

ב- 21/1/14 נערך במרכז ידע ולמידה אשלים יום חשיפה לתכנית בנוכחות הוגת התכנית מאנגליה- פרופ' מרי רודולף. באותו יום, הוצגה לראשונה תכנית הנרי בארץ לבכירי משרד הבריאות, נציגי משרד הרווחה וג'וינט ישראל אשלים תוך התנסות בתכנים שונים מתכנית הנרי. בדיוק כמו בתכנית באנגליה, הדגש ביום חשיפה הושם על חוויות, כאשר הלמידה היא אקטיבית ומתקיימת במתכונת של סדנה של פעולות, תרגילים, הדגמות והמחשות.

henry-health-exercise-nutrition-really-young-26להלן העקרונות בהם נגענו והתנסנו ביום החשיפה:

עבודת אנשי מקצוע עם הורים – 'גישת המומחה' לעומת 'מודל השותפות'

מרכיבים בתהליך השותפות – כיצד עובד איש מקצוע עם הורים בשיתוף פעולה?

הקניית מיומנויות תקשורת – שפה הכוללת אמפתיה, התמקדות בחוזקות ושיקופים

התמודדות עם אתגר השינוי – אילו תהליכים אנו חווים כשאנו בהתליך שינוי

שעון מיומנויות חדשות – מסע בשלבים אותם אנו עוברים בתהליך רכישת הרגלים חדשים

הפסקות פעילות – תרגילים בקבוצה המשלבים פעילות גופנית ותקשורת קבוצתית

במשך כשש שעות, משתתפי היום נחשפו לתכנית מקיפה אשר שמה לה למטרה לקדם את העבודה של אנשי המקצוע עם הורים בתחומי הורות ואורח חיים בריא ובאמצעות כך מאפשרת להורים לנהל חיים בריאים יותר עבורם בכלל ועבור ילדיהם בגיל הרך בפרט.

לוגוים הנרי

לצאת מהקווים 3: חמשת התנאים להשפעה קולקטיבית

 ענת פסטה-שוברט, מנהלת מרכז ידע ולמידה אשלים

five conditionsהשפעה קולקטיבית מוגדרת כמחויבות של קבוצת שחקנים מרכזיים ממגזרים שונים לסדר יום משותף לצורך התמודדות עם בעיה מורכבת. בהשוואה למודלים אחרים של שיתופי פעולה, הרי שהשפעה קולקטיבית הינו מודל עבודה מוקפד ומובנה. השפעה קולקטיבית, כפי שנוסחה על ידי קניה וקרמר (2011) מושתתת על חמישה תנאים מרכזיים שאת יישומם אנו מציעים לכל אחד לבחון:

גיבוש סדר יום משותף – המבוסס על הסכמה לגבי מהות הבעיה החברתית. בהשפעה קולקטיבית כל בעלי העניין חולקים חזון חברתי משותף השואף לשנות את תמונת המצב הקיימת. בבסיסו של חזון זה מונחת הסכמה על הבעיה המרכזית איתה מתמודדים, כמו גם גישה מוסכמת למציאת פתרון באמצעות למידה ועשייה משותפת.

בהקשרים של עבודה בשדה החברתי, מעלה סוגיה זו שאלות של רתימת כלל השותפים מהמגזרים השונים תוך יצירת מערכת הסכמות; שאלות בנוגע להגדרות התפקידים בתהליך השותפות ברמות השונות, בתחומי האחריות ובהובלה ומנהיגות למען מטרה משותפת.

מערך מדידה משותף ואחיד – בניית סדר יום משותף והגדרה משותפת של הבעיה החברתית חייבים להשען על הסכמה של כל בעלי העניין לגבי האופן בו תימדד ההצלחה, דרכי המדידה והדווח. מרכיב זה של השפעה קולקטיבית מאפשר לכל בעלי העניין ללמוד יחד את ההתקדמות הכוללת לזהות את הנקודות הדורשות תשומת לב ולגבש תחושת אחריות הדדית.

בהקשרים של בניית מענים בשדה החברתי, מערך זה מעלה סוגיות המתייחסות למינוף הנתונים הקיימים במקומות שונים ושימוש מושכל ונכון בהם; ממיומנות ותהליכי הלמידה והעבודה  הנדרשים להבנת התמונה המשתקפת מהם, דרך הפעולות הנדרשות ועד מתן מענים מתאימים.

תקשורת פתוחה ורציפה בין השותפים – תהליכי למידה משותפים כרוכים בתקשורת פתוחה ומתמשכת בין כל בעלי העניין הנחוצה לשם בניית אמון הדדי, ליבון יעדים משותפים, הגדרת מדדי הצלחה ויצירת תחושת דחיפות והנעה לפעולה.

אתגר זה ניצב בפני כל השותפים. כל שותף נדרש לפתח ולתחזק מנגנוני תקשורת פורמליים וא-פורמליים עם מכלול השותפים, ולבנות מערכות יחסים מבוססות אמון ושותפות במשימה. נדרש לתת את הדעת על המיומנויות שיש לפתח בקרב בעלי התפקידים השונים, כמו גם על הכלים והמנגנונים הארגוניים והעבודה הא-פורמלית הנדרשים לשם כך.

פעולות ארגונים עצמאיות המחזקות זו את זו – בתהליך מורכב כגון זה, חשוב שכל ארגון שותף ימשיך לפעול עצמאית, בהתאם לערך המוסף היחסי שלו לשותפות, ובהתאם ליכולות והחוזקות הייחודיות שלו. יחד עם זאת, כל הפעולות העצמאיות הללו חייבות להיות מסונכרנות היטב מראש, ומנוהלות מתוך ראייה כוללת ובהתאם לתכנית עבודה משותפת.

השתייכות בעלי התפקידים לארגונים השונים  מצריכה מחד, איתור והבנת הערך המוסף הייחודי של כל אחד מהשותפים למהלך, ומאידך, בניית תכנית פעולה המביאה לידי ביטוי ערכים מוספים  ייחודים, תוך סנכרון והשלמה זהו אתגר מורכב המצריך הובלה ומנהיגות גמישה, אך חזקה המאפשרת ביטוי לנבדלות ולשיתוף בין בעלי התפקידים השונים.

ארגון שידרה המאפשר ניהול התהליך והובלתו – תכנון, יצירה והתנעה של השפעה קולקטיבית רבת משתתפים מחייבת קיומו של ארגון נפרד, בעל ידע ויכולות מתאימות, המשמש כעמוד שידרה למהלך המשותף כולו. ארגון השידרה מהווה גורם המוביל את היוזמה והוא אחראי לתכלול סך הפעולות של בעלי העניין במסגרת השותפות.

תפקידיו של ארגון השידרה מכוונים ליצירת פעולה מתואמת ומסונכרנת של כל הגופים על ידי גיבוש חזון וסדר יום משותף, תמיכה בפעולות מתואמות, הקצאת משאבים, ביסוס מערכת מדידה משותפת, קידום מדיניות ובניית מעורבות ציבורית.

למידע נוסף על השפעה קולקטיבית, על מוכנות וקידום השפעה חברתית על פי מודל ההשפעה קולקטיבית ועוד, ראו את הלינקים המצורפים:

Channeling Change: Making Collective Impact Work

Collective Impact

ועד הפעם הבאה, נשמח שתשתפו ותגיבו.

ענת.

Click here for the English Version of the blog

משפחה מושלגת

 מיכל גולן, מיכל כהן-הטב, יפעת קליין וחוה יואל, תחום ילדים ובני נוער עם מוגבלויות, ג'וינט ישראל – אשלים

snowmen 1aעידו נולד לפני שבע שנים, אח קטן לנגה, ומאוחר יותר אח גדול לשיר. כשכל הילדים התחילו ללכת סביבו בגן השעשועים, עידו אפילו לא זחל. לא נלאה אתכם בכל הטיפולים, הריצות והאבחונים, אבל בגיל שנתיים התברר שהוא לא יקום מהעגלה (שהפכה מאוחר יותר גם לכסא גלגלים) ואף לא ייגמל לעולם מהחיתולים.

השילוב של עידו במסגרות חינוכיות לא היה פשוט וחייב היערכות מיוחדת שהייתה כרוכה במאבקים רבים כדי ליצור את התנאים המתאימים לכך. אבל כל הריצות השתלמו ועידו נכנס לביה"ס כמעט כמו כל הילדים. מצאנו סייעת נפלאה שצמודה אליו בשיעורים ובהפסקות וגיבשנו לנו שיגרה חדשה – מצאנו דירה נגישה ומותאמת (שיכולנו להתחייב למשכנתא שלה אך בקושי). כשהלכנו לישון והטענו את הטלפונים הניידים – גם כסא הגלגלים נצמד לשקע וינק את החשמל שהוא זקוק לו ליום עבודה שגרתי בבית הספר. שיגרה זו הייתה מורכבת מ חונכים, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול רגשי, ריפוי בדיבור, אינסוף תיאומים עם מסיעים.

יש כל כך הרבה זכויות שצריך לדעת עליהן: כמה טיפולים מממנת קופת חולים, כמה שעות משלם משרד החינוך לסייעת ועוד. אנו שומעים מהורים אחרים שהם מממנים באופן פרטי את הטיפולים ומוסיפים שעות לסייעת, אבל לנו אין את האפשרות הזו. אבא של עידו, שעובד כחשמלאי עצמאי, הוסיף שעות עבודה רבות כדי שנוכל לממן את ההוצאות הכבדות, קצבת ילד נכה וקצבת ניידות מכסות חלק קטן בלבד מכל אלה.

אחרי שנים של מאבקים וחוסר ודאות אנו יכולים להגיד לראשונה שאנו מצליחים להרים את הראש, שיש לנו שיגרה, כי כל עוד לעידו יש שיגרה ברורה – הוא רגוע, וגם אנחנו. פעם ניסינו לנסוע לצפון לטיול משפחתי, אבל היציאה מהשיגרה עוררה אצל עידו התנהגויות כאלה, שמיד חזרנו איתו הביתה (אבא של עידו נשאר בצפון עם שאר הילדים). מאז, אנחנו לא נוסעים למשפחה או לנופש, רק שומרים על השיגרה המבורכת. אנחנו מנסים לפעמים לצאת לסרט, הצגה, סתם קפה או מפגש עם מעט החברים שעוד יש לנו (והם באמת מעטים. שני זוגות בלבד שרדו את ההסתגרות שלנו, את תקופות הבכי והמתח). כל זה כדי שהשיגרה לא תשחק אותנו, מזל שהצלחנו למצוא בייביסיטר שיודעת להסתדר עם עידו, שזה לגמרי לא ברור מאליו…

הנוסחה ברורה – כשיש שיגרה יש שקט.יש פחות תלות ואנחנו מרגישים שהתגברנו על המשבר והחיים נכנסים למסלולם.

ואז הגיעה הסערה: שלושה ימים בלי חשמל ובלי מים. בלי מקלחת ובלי יכולת אפילו לשטוף ידיים, אחרי החלפת חיתול לילד בן 8.

בלי חשמל! המשמעות היא שלא הייתה לנו האפשרות לטעון את כסא הגלגלים והצטרכנו להפעיל כוח רב כדי להוביל את עידו. היה קשה להעסיקו בלי משחקי המחשב המיוחדים שרכשנו עבורו, ואפילו סתם כך לקחת פסק זמן ולראות יחד עם הילדים טלוויזיה.

ומה עם שתי הבנות היקרות שלנו, שגם עבורן היה צריך להפעיל הרבה יצירתיות כדי למצוא פעילויות אחרות מהרגיל? אם נאמר את האמת, אחרי יום אחד שכזה החלה סבלנותנו לפקוע …. דווקא ברגעים אלה היינו כל כך זקוקים לחונכים, למטפלים או לסייעת המקסימה, שגם הם, כמונו, לא יכלו לצאת מפתח הבית בגלל הסערה.

סבתא של עידו, המתגוררת לא רחוק מאיתנו, הציעה שנעבור אליה. אבל אז נזכרנו בדיוק בחוויות היציאה האחרונה שלנו עם עידו שהפכה מבילוי לטרחה ולעונש. אנו יודעים שאנחו לא היחידים שמתמודדים עם חוויות כאלה. אנו קוראים בעיתונים ובאינטרנט על אלפי ילדים בגיל של עידו, להם מגבלה פיזית או אחרת. איך הם מסתדרים? איפה הם מוצאים את כל הטפסים שצריך למלא בשביל לקבל עזרה? ואולי, יש בכלל דברים שאנו זכאים להם ולא יודעים עליהם?

 המונולוג שקראנו עד כה הוא בדוי אבל התוודענו לרבים כמותו בימי הסערה. אז מה זה אומר לנו אנשי המקצוע? בכל שירות שמתפתח, אנו חושבים על ההערכות בעת חירום. האם גם זהו סוג של חירום שיש לתת עליו את הדעת?

 מה תפקידנו במצבים כאלה? איך אנחנו מספקים להורים תמיכה, הכוונה, גיבוי ועונים על הצרכים הגשמיים והרגשיים שלהם? ואולי, אנחנו לא תמיד הכתובת? אולי העזרה האמתית מגיעה מקבוצת השווים?

 מכאן, אנו רואות בשיגרה את הערך העצום של סיוע בין הורה להורה. את ההבנה האמתית, הידע הרב שמצטבר אצל הורים בעלי ותק וניסיון, העזרה ההדדית, תחושת הקבלה המלאה. מה אתם חושבים, איך נוכל לעודד הקמה  של מעגלי תמיכה כאלה ולהבטיח את קיומם גם במצבים של משבר וחירום?

 אין ספק שגם אנו, כמו אמא של עידו, שמחים לשוב לשגרה על אף שהיא לעיתים כה זמנית ושברירית ובעיקר- מעוררת מחשבה לפעילות עתידית.

פורסם באשלים. 2 Comments »

נסיעה לימודית לתוכנית הנרי באנגליה – 13.10-1.11.2013

 דינה ליפסקי, מנהלת תכניות, היחידה לגיל הרך, ג'וינט ישראל – אשלים ורוני חסון, מנהלת הדרכה וידע, תכניות לקידום בריאות, ג'וינט ישראל – אשלים

 HENRY-e-learning-course-tackles-childhood-obesityבסוף שנת 2012 הוחלט בועדה מקצועית של הגיל הרך בג'וינט ישראל – אשלים לפתח יחד עם משרד הבריאות, 3600 – התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון ו'התחלה טובה', תכנית בדגש על פיתוח הורות מיטבית, תזונה והזנת ילדים בגיל הרך. הדרישה לתכנית כזו עלתה על רקע צרכים שזוהו ובעקבות זאת בדק צוות מקצועי מודלים רלוונטיים וחדשניים שונים בארץ ובעולם שיכולים לתת מענה הולם. מתוך החיפוש, נמצאה התכנית המתאימה ביותר לצרכים בשטח. תכנית אנגלית בשם הנרי.

HENRY – Health Exercise and Nutrition for the Really Young

כדי לקדם את פיתוח התכנית ולהתאים אותה לישראל, הוחלט לרכוש זכיון לתכנית הנרי. במסגרת ההסכם עם האגלים, יצאה באוקטובר 2013 משלחת משותפת של 4 אנשי מקצוע ממשרד הבריאות ואשלים לתהליך למידה והכשרה בן שלושה שבועות באנגליה. הצוות כלל אחות בריאות הציבור (פרחיה בינימין) ומקדמת בריאות (יונינה פליישמן) ממשרד הבריאות, ומאשלים הצטרפו למסע תזונאית ומנהלת הדרכה וידע (רוני חסון) ומנהלת תכניות ביחידה לגיל הרך (דינה ליפסקי).

מטרת הנסיעה הייתה ללמוד את הגישה המקצועית מאחורי התכנית הנרי ולקבל הסמכה כמנחי קבוצות – הן לתוכנית הליבה של הנרי (CT-CORE TRAINING) והן לקבוצות ההורים (GFT-GROUP FACILITATION TRAINING). במשך שלושה שבועות, כל אחת מצוות הפיתוח השתתפה בשלושה קורסי הכשרה שונים של הנרי באוקספורד, בויילס, בסורי ובמנצ'סטר. בנוסף, עבד הצוות הישראלי בצמוד עם צוות ההכשרה המקצועית של הנרי לחיזוק מיומנויות ההנחייה וההדרכה בגישה של התכנית.  במקביל, עבדנו על סוגיות רלוונטיות להתאמה וניהול של התוכנית בישראל.

יעדי הנרי מתמקדים בחמישה תחומים:

  • הורות – הורות סמכותית וקשובה (AUTHORITATIVE), מיטבית המאפשרת ביטחון לשנות הרגלים
  • דפוסי אכילה – ארוחות משפחתיות ומסודרות
  • אכילה בריאה – עידוד אכילת ירקות ופירות, הפחתה בצריכת ממתקים, חטיפים ושתיה ממותקת, ואכילת מנות התואמות לגיל הילד
  • פעילות גופנית – הגברת פעילות אקטיבית משפחתית והפחתת פעילות יושבנית וזמן מסך
  • בריאות רגשית/נפשית – שיפור הרווחה הרגשית של המשפחה

למידה הייתה משמעותית ביותר, שכן עלינו להתמקצע הן בתכנים והן בהנחיה ב"קו", ובגישה של הנרי (גישה ממוקדת פתרון, הדגשת חוזקות, אמפתיה, שיקופים, היכרות עם ערוצי למידה ייחודים של כל אדם ועוד).

השהייה ביחד (כמעט 24 שעות ביממה!!!) והן תהליך הלמידה של הנרי היו מאתגרים מאוד והיווה עבורנו תענוג גדול. החוויה אפשרה לנו לגדול לא רק כיחידים אלא גם כצוות – "צוות לעניין"!

לצאת מהקווים 2: 'אלכסה' כמשל להתמודדות עם בעיות מורכבות

ענת פסטה-שוברט, מנהלת מרכז ידע ולמידה אשלים

  snow                  As we approach each of the great social challenges of our time we must acknowledge that old thinking will not provide the new solutions we need. These solutions will be uncomfortable, hard to sell and risky to execute. But the cost of not doing so is even greater

Simon Mainwaring

נתחיל בחידון קצר –

מי זאת 'אלכסה'?

א.        הבת של מישל אובמה;

ב.        אחות של 'קתרינה';

ג.        סופת השלגים האחרונה בישראל;

ד.        אף אחת מהתשובות לא נכונה.

מה משותף להתמודדות מיטבית עם 'אלכסה' ולהשפעה קולקטיבית?

א.       חשיבה פורצת דרך;

ב.       הפסקת מאבקי אגו;

ג.        הובלה וסנכרון של תהליך שיתוף הפעולה;

ד.       כל התשובות נכונות.

'אלכסה' כמשל….

עניתם נכון? בואו נראה…

התמודדות עם סופת השלגים 'אלכסה' מקפלת בתוכה מורכבות מערכתית ומחייבת מעורבות של מגוון גורמים בעלי אינטרסים שונים. נוכח העדר ידע מוקדם על המשתנים של המצב המורכב נדרש להתמודדות מסוג זה יותר מפיתרון אחד, יחיד ודומיננטי.

אלכסה כ'משל' למצב מורכב ולדחיפות של בעיה חברתית מקשר אותנו לחשיבות שיתופי פעולה ליצירת השפעה רחבה ומשמעותית. אכן, בשנים האחרונות, חשיבה במונחים של שיתופי פעולה ליצירת השפעה חברתית רחבה הפכה "תושבת קבע" בעשייה למען אוכלוסיות במצבי סיכון.

כיום רווחת בעולם ההבנה כי השגת השפעה חברתית בת-קיימא אפשרית על ידי מודלים שונים של שיתופי פעולה. במקביל להבנה זאת, מתברר כי התמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות מחייבת את בעלי העניין מכל המגזרים (תורמים, ארגונים חברתיים, ממשלות, תושבים וכדומה) להתארגנות ולחשיבה 'אחרת' שתקרין על היכולת ליצור השפעה חברתית רחבה. אחד מהכלים החדשניים ביותר ליצירת השפעה חברתית רחבה הינו מודל ההשפעה הקולקטיבית.

השפעה קולקטיבית מוגדרת כמחויבות של קבוצת שחקנים מרכזיים ממגזרים שונים לסדר יום משותף לצורך התמודדות עם בעיה מורכבת. בעולם של שיתופי הפעולה והשפעות חברתיות רחבות, השפעה קולקטיבית בולטת כנרטיב חדש של עבודה מערכתית להתמודדות עם בעיות מורכבות.  מודל זה  נבדל מסוגים אחרים של שיתופי פעולה בשדה החברתי בעיקר על ידי שלושה מרכיבים:

  •  יציאה מהקווים – 'חשיבה אחרת';
  • יישום 5 עקרונות כפלטפורמה לשיתוף פעולה מראשית הדרך;
  • שיתוף פעולה המנוהל באופן ייחודי ובר קיימא;

הסיפור הבא ממחיש את ההבנה ההולכת ומתגבשת בקהילות שונות – יצירת השפעה חברתית משמעותית ובת קיימא מחייבת שינוי עמוק ועבודה על פי מודלים חדשניים שאחד מהם, כאמור, הוא מודל ההשפעה הקולקטיבית:

בעיתון מקומי, באחת מהקהילות בארה"ב, התפרסמה באופן מפתיע הודעה משותפת של קרנות התומכות במערכת החינוך על הפסקת התמיכה הכספית. למעשה, היה זה הצעד הראשון שבישר לקהילה על שינוי בפרדיגמת החשיבה של בעלי העניין המעורבים בקידום מערכת החינוך בקהילה. ההודעה גרמה להלם מיידי בקהילה, אך בה בעת היוותה נקודת מפנה בהתמודדות עם התפקוד הלקוי של מערכת החינוך וההישגים הנמוכים של התלמידים. מה שנראה אז בעיני רבים כנקודת שבר, היווה למעשה בסיס למציאת פיתרון יצירתי לעתיד במיוחד לגבי הגורמים המממנים בקהילה – שכן, ההחלטה הדרמטית יצרה דרכי חשיבה ועבודה חדשות ושינתה את המגמות הרווחות הן במתן תמיכה כספית עבור בניית תהליכי עבודה משותפים והן ברמת המחוייבות של כל בעלי העניין בקהילה. לשון אחר, לא עוד השקעה כספית מאסיבית בדמות בניית מענים רבים, אלא השקעה בתהליכי שותפות – ב 'איך' עובדים יחד בסנכרון וביעילות כל הגופים הרלוונטיים.  

כל הגופים המעורבים בקהילה בחרו במודל ההשפעה הקולקטיבית ככלי לקידום מערכת החינוך בקהילה. 

נחזור ל'אלכסה', ונשאל את עצמנו איך היו נראות ירושלים, צפת וערים אחרות לו היו בוחרים כל בעלי העניין ברשויות, להתמודד עם בעיה מורכבת כמו סופת שלגים באמצעות מודל ההשפעה הקולקטיבית?

סקרנים?

רוצים לדעת האם אתם מתמודדים עם בעיות חברתיות מורכבות? כיצד פועלים על מנת ליצור השפעה חברתית מבוססת השפעה קולקטיבית? מה הם התנאים להשפעה קולקטיבית? מדוע מודל ההשפעה הקולקטיבית מתאים להתמודדות עם מצבים מורכבים?

אם עניתם כן על השאלה הראשונה, וגיליתם עניין בשאר השאלות שהעליתי, הצטרפו אלי לפוסט הבא… עד אז, אתם מוזמנים להגיב.

ענת

לגרסה האנגלית של הפוסט, לחצו כאן.

פורסם באשלים. 4 Comments »

בגלידריה של אשלים: יצירת טעמים חדשים על ידי שותפות בין משרדית ובין מגזרית

רותם בורשטין-נימני, מנהלת תכניות, תחום ילדים, ג'וינט – אשלים

ice-cream-sss-ice-cream-23645778-1920-1200לא פעם כששואלים אותנו על עבודתנו, אנחנו מספרים על הסיפוק האדיר שיש לנו כשאנחנו יוצאים לשטח ורואים חיוך של ילד/ה באחת מהתכניות שפיתחנו. או על התחושה הזו כשאנחנו מקבלים שיחת טלפון או מכתב נרגש מאמא שבנה משתתף בתכנית, ועד כמה התכנית משמעותית עבורו. חוויות כאלו חווים פעמים רבות גם במקומות עבודה אחרים במגזר השלישי – הרי לרבים מאתנו זוהי אחת הסיבות שבחרנו דווקא בתחום הזה…

אבל ב"גלידרייה" של אשלים, יש טעמים נוספים שלאו דווקא מוצאים במקומות אחרים. וכמו שיוצא לי מדי פעם להעז ולטעום טעם חדש בגלידריה, טעם שבמבט ראשון אולי נראה שאין לו שום סיכוי שיהיה טעים (כמו גלידת אשכוליות קמפרי), בתקופה האחרונה, אני מגלה את הטעם הייחודי הזה באשלים, את הפן הנוסף הזה של העבודה היום יומית שלנו. אני מדברת על האפשרות של יצירת שותפויות בין משרדיות ובין מגזריות.

כיצד פיתוח של תכנית אחת קטנה יחסית, מצליחה להוליד שותפויות רחבות?

תכנית "אבות ובנים על המגרש" נולדה מתוך הצורך לחיזוק הקשר והתקשורת בין אבות לבנים טרום גיל ההתבגרות ובגיל ההתבגרות, במטרה ליצור חוסן משפחתי, להגביר תחושות מסוגלות ולמנוע התנהגויות סיכון. התכנית מזמנת חווית פנאי משותפת ומשמעותית. היא יוצרת מסגרת מובנית ויציבה, המבוססת על פעילות גופנית אהודה (כדורגל) כשהאינטראקציות בה מאפשרות תהליך של התמודדות והתפתחות פיזית ורגשית.

פיתוח התכנית זימן שותפות רחבה וחדשנית בין אשלים ושלושה משרדי מממשלה: משרד החינוךמינהל חברה ונוער, משרד התרבות והספורט ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

מתוך השותפות, נוצר שיח משמעותי לשותפות אסטרטגית – הנגשת פנאי לילדים ונוער במצבי סיכון.

אנו נמצאות בתהליך של חשיבה משותפת עם משרדי הממשלה שמציף כיווני חשיבה ופיתוח ומעלה שאלות עבודה כגון: כיצד מנגישים פעילויות פנאי וספורט נוספות? מהן הדרכים המיטביות להעלאת החשיבות של נושא הפנאי לילדים במצבי סיכון? כיצד לייצר אינטגרציה בין פעילויות ומסגרות נורמטיביות למסגרות המיועדות לילדים במצבי סיכון ועוד ועוד…

אם נחזור לרגע ל"גלידרייה" של אשלים ולטעמים שהיא מציעה, למעשה נוצר לנו פה איזה שהוא טעם חדש, המגלם בתוכו טעמים ותבלינים שלא ידענו שיכולים ללכת ביחד; שברגע הראשון ישנה איזו תחושת חשד שאין סיכוי שזה יהיה טעים, שלמעשה זה לא יעבוד ויצליח. אבל ברגע שהערבוב מצליח, זה ללא ספק מנה טעימה ביותר!

האם אתם גם חושבים שזה אחד הטעמים הייחודיים בעבודתנו? הרי, לא פעם אנו נדרשים לשאול היכן לשים את משאבינו ואת מאמצינו: בפיתוח מהיר אשר יניב תוצאות ותכניות בשטח או בעבודה תהליכית של יצירת שותפויות בין משרדיות ובין מגזריות?

אז אשמח לשמוע איך אתם משלבים בין הדברים…

פורסם באשלים. 2 Comments »